המוטיב החוזר מכה פעם שלישית (ואחרונה לבינתיים) - אורי טס לכנס ואנחנו טסנו איתו. גם הפעם היה יעד שנשמע אקזוטי ומוצלח. אבל בניגוד לתאילנד - במקום להצטרף לאורי בסוף הכנס עם ילד אחד קטן, טסנו כולנו יחד עם ילדה בשיא גיל שנתיים האיום, ו-5 ימים בהם אורי עבד בלי הפסקה בעוד שאני ניסיתי לבדר את הילדים במלון. איך נגיד בעדינות - זאת לא הייתה החוויה המרגיעה שזכורה לי מתאילנד.
איפה: קוזומל, קנקון, פלייאיה דל כרמן.
מי: אורי (39), מירי (35), דניאל (6), אלה (2.5).
מתי: מרץ 2019
יעד טיסה: קנקון (יונייטד, קונקשן בניו יורק בלי לצאת מהשדה).
כמה:
- הטיסה של אורי הייתה על חשבון החברה והטיסות שלי ושל הילדים היו חשבון על מלא מיילים ומעט דולרים.
- המלונות עלו סביב 250$ ללילה
- כמעט ולא היו הוצאות אוכל כי המלונות היו הכל כלול.
- יום לשני מבוגרים וילד (אלה חינם) בXEL-HA כולל הסעות עלה 225$.
- יום טיול לצ'יצ'ן איצ'ה עלה באיזור ה200$ לכולנו ביחד כולל ביקור בסנוטה וארוחת צהריים.
- שאטלים מאורגנים עם כסא תינוק משדה התעופה למעבורת של קוזומל, מקאנקון לפלייאה ומשם לשדה עלו סביב 60$ כל פעם.
מסלול:
- יום 1 - ים ובריכה בקוזומל.
- יום 2 - טיול ברכב שכור בקוזומל.
- יום 3 - קנקון.
- יום 4 - קנקון, איסלה מוחרס.
- יום 5 - קנקון.
- יום 6 - קנקון.
- יום 7 - קנקון.
-
יום 8 - XEL HA
-
יום 9 - CHICHEN ITZA
- יום 10 - טיסה הביתה.
מקומות לינה:
- בקוזומל ישנו ב-Iberostar Cozumel All Inclusive שהיה נחמד. חדרים מוקפים בטבע ושבילים ירוקים, מלא עצים, איגואנות, דגים ופלמינגואים. החדרים עצמם היו בסיסיים למדי.
- בקנקון ישנו במלון פרדיסוס. מצד אחד באמת מלון עם כל מה שאפשר לבקש, מלא מסעדות, מלא הפעלות לילדים, חוף ים משגע ובריכה ענקית אחת שנשפכת לבריכה ענקית שניה. מצד שני, הייתה תחושה שהמלון טיפה מיושן. המיקום של המלונות הוא כזה שאת לא באמת אמורה לצאת מהמלון, והכל רחוק ודורש נסיעה במונית.
- בפלייאה דל כרמן ישנו ב- Mahekal Beach Front Resort & Spa שהיה מקסים ובמיקום נוח יחסית. לא היו מלא הפעלות אבל היתה אווירה נעימה ורגועה, חדרים נקיים ושירות מצויין.
סיפור מסע:
קוזומל ימים 1-2
הטיסה לניו-יורק עברה נהדר. טסנו יונייטד, היו 2 שלישיות מושבים פנויות, הילדים נרדמו שעה אחרי ההמראה וישנו מעולה. כשחיכינו בניוארק לטיסה לקנקון הראתי לאלה את הבניינים של העיר מרחוק ואמרתי לה שיום יבוא ואני אקח אותה לשם. כשנחתנו בקנקון הלכנו לאיבוד ולא מצאנו את ההסעה שלנו. היה קצת בלגן וחם וילדים עייפים. אבל ההסעה נמצאה ואנחנו קנינו לנו שתי מרגריטות עצומות לשיפור מצב הרוח. ההסעה לקחה אותנו לרציף המעבורות לקוזומל.
אחרי שיט במעבורת (Ultramar) ועוד נסיעה במונית הגענו למלון שלנו. את היום הראשון העברנו בעיקר בבריכה, אחה"צ הנחנו את אלה לרגע אל הספה והג'טלג תפס אותה. לא היה עם מי לדבר כל אחה"צ והערב. למחרת בשש כולם כבר היו ערים ונמרצים. שכרנו רכב ונסענו דרומה לפונטה סור. זה מעין פארק אקולוגי עם כניסה בתשלום, טיולים קצרים בטבע, שיט לראות תנינים וחופים יפים ונעימים. אחה"צ הזמנו טיול שנורקלינג דרך המלון. בעל הסירה הזהיר שהים קצת סוער אבל אין בעיה שנבוא עם הילדים בכל זאת. מעט מודאגים אך נחושים לנצל את ההזדמנות עלינו לסירה. הנסיעה הייתה מהירה ורטובה ושני הילדים לא היו מרוצים במיוחד. הגענו לריף הראשון שהיה עמוק ויפה, דניאל בצורה בוגרת ומדהימה קפץ ללא היסוס עם הציוד מהסירה ושנירקל ביחד איתי בזמן שאורי שמר על אלה על הסירה. בריף השני התחלפנו והיה מדהים לראות את דניאל משתתף ונהנה ככה. בערב הלכנו לאכול במסעדה במלון, הילדים היו תשושים וזכינו לטנטרום מהסרטים.
קנקון ימים 3-7
הטיול הזוגי הראשון לחו"ל שלי ושל אורי היה לתורכיה. היינו בערך שנה ביחד ואיכשהו זה היה נשמע לנו רעיון טוב. לא לגמרי ברור מי יזם ומי זרם אבל מצאנו את עצמנו, שני אנשים חובבי טבע וטרקים, בחופשת בטן גב. מסתכלים אחד על השניה בבאסה ולא מבינים איך הגענו לפה. מאז למדנו. היינו בדרום אמריקה, טיילנו בכבישי ניו אינגלד, עשינו שלל אטרקציות בתאילנד... אבל בקנקון אורי עבד ולי לא נשאר אלא לעשות "בטן גב" עם הילדים. ולמרות שחופשה כזאת נשמעת חלומית על פניו, אני הרגשתי פספוס ברב הימים שלנו שם.
חוף הים של המלון היה יפיפה עם כסאות נוח וציליות. אבל בים הקריבי יש משבר לא פשוט של אצות סרגסום שמצטברות על החוף וממש חוסמות גישה לים באיזורים מסויימים. זה גם לא כל כך נעים להיכנס למים מלאי עצות שנוגעות בך. אומרים שזה שילוב של התחממות האוקיאנוס וזיהום המים שגרמו לבעיה שרק הולכת ומחמירה מאז 2011.
הרבה מהזמן היינו בבריכה. אלה עוד לא הייתה עצמאית גם לא בבריכת הפעוטות הקטנה. היא רצתה להיות המון על הידיים, בכתה המון ולא הייתה מרוצה. מה שגרם גם לי להיות לא מרוצה. הבר החופשי של המלון עזר עם אספקה בלתי מוגבלת של מרגריטות אבל עדין, היה קשה. הרגשתי שכל ילד מושך לכיוון אחר ורוצה דברים שונים ואין שום סיכוי ששלושתנו נהיה מבסוטים.
במלון הייתה משחקייה שווה לילדים. אלה הייתה קטנה מידי ולא יכלה להיות במשחקייה ביחד עם דניאל (יש גם פעוטון שאפשר להשאיר בו תינוקות אבל חסכתי לה את החוויה). חששתי להשאיר את דניאל לבד כי רב הילדים היו גדולים ממנו והוא לא יודע לדבר אנגלית. בסוף מתוך החמישה ימים שהיינו במלון הוא היה כמה שעות בודדות במשחקייה לבד. רב הזמן הייתי באה איתם ומשגיחה בזמן שהם השתתפו בפעילויות שהיו האמת ממש מוצלחות. הם הכינו שייקים על הבר במלון, קישטו קאפקייקס, עשו חוג יוגה לילדים, השתתפו בסדנאות יצירה וסתם הלכו לבריכה עם כל הילדים.
במלון יש 8 מסעדות, צריך להזמין מקום לכולם ולא תמיד יש מקום. שילמנו קצת יותר ללילה כדי לקבל שירותי "באטלר" שזה בגדול מישהו שנמצא איתך בואטסאפ ומארגן לך את כל הארוחות וההפעלות במלון וגם מוסיף קצת פינוקים. נשמע קצת מיותר אבל האמת היה נוח והוריד את רמת הבלגן. האוכל היה טעים, מיוחד ושונה כל ערב אבל ברב ארוחות הערב הילדים נרדמו עם הראש על השולחן בגלל הג'טלג.
באחד הימים החלטנו לנסוע לקניון. לא ברור למה, אבל במקום לנסוע לקניון הקרוב והתוייר ב-La Isla, שבו יש גם אקוואריום וגלגל ענק, נסענו לPeurto Cancun הרחוק והמשעמם למדיי. אכלנו גלידה, קנינו לגו לדניאל (מה שעשה לו את הטיול) ובגד ים לי (מה שעשה לי את הטיול) וחזרנו למלון. ביום האחרון בקנקון החלטתי שאני והילדים חייבים שבירת שגרה ולקחנו שייט בסירה לריף אלמוגים. היה שייט מגניב עם סירת זכוכית שנראית כמו צוללת והילדים התלהבו ונהננו.
שייט לIsla Mujeres
באחד הימים בקנקון אורי עבד חצי יום ונסענו ביחד ל- Isla Mujeres. המעבורת מהקנקון לקחה כמעט שעה. הגענו לאי בשעות הצהריים ולקחנו קולנועית להתניידות באי. גילינו שהאי הוא מעוז הישראלים במקסיקו ואווירת "אילת" שלטה ברחובות. בהתחלה נסענו לחוף הצפוני היפיפה. בדיעבד היה עדיף ללכת לשם ברגל מרציף המעבורות, לבלות שעה שעתיים בכיף ורק אחרי זה לשכור את הקולנועית כדי לחסוך חיפושי חניה ועלות השכרה שעתית לא זולה בכלל (250 פזו לשעה). באי יש המון פאבים, בארים, מסעדות, פארק חבלים וספורט ימי. אנחנו היינו קצת בקוצר זמן ועם ילדים שרב הדברים האלו לא כל כך התאימו להם אז נסענו ברחבי האי עד לנקודה הדרומים שם יש פארק יפה בו ניתן לטייל ברגל ולראות ציפורים, איגואנות וצבי ים ענקיים.
Xel-Ha Ik-Kil and Chichen Itza
בשעה טובה הכנס של אורי נגמר ואנחנו עברנו דרומה לעוד יומיים בפלייאה של כרמן, עיירה תיירותית מאוד אבל כיפית עם טיילת מגניבה ואווירה שמחה. ביום הראשון נסענו לפארק מים עצום ומדהים שנקרא של-הא. רב האטרקציות סובבות סביב הטבע וזה לא ממש כמו פארק מים רגיל עם כלור ומלא מגלשות. יש מגלשת מגדלור ענקית שכולנו למעט אלה נהננו ממנה מאוד, שיט עבובים ארוך ויפה בטבע ושלל מקומות לקפוץ מהם למים, לשחות במערות ולעשות בהם שנורקל. בהחלט חוויה יפה ומגניבה. אל תתפתו לקנות את קרם ההגנה האקולוגי שהם מציעים, כולנו נשרפנו היטב.
ביום האחרון שלנו לקחנו סיור מאורגן לצ'יצ'ן איצה. עיר עתיקה שנבנתה על ידי בני המאיה לפני יותר מאלף שנה. ארכיטקטורה מרהיבה, מגרש "כדורסל" עתיק וחום אימים שאין לתאר. מקום באמת מיוחד ומעניין אבל מלא תיירים. בדרך חזרה הסיור לקח אותנו לcenote שזה בעצם בור עצום באדמה נוצר כתוצאה מקריסת אבן גיר וחשיפת מאגר מי טהום. יש כמה כאלו באיזור, זו חוויה די ייחודית ויפה לשחות במקום כזה למרות שגם זה כמו כל דבר באיזור עמוס מאוד בתיירים.
טיפים וסתם מחשבות
- קנקון היא כמו האילת של האמריקאים. בהגזמה כמובן אבל ככה זה הרגיש לי. וכמו מהאמריקאים - מצפים מכם לטיפ, בכל מקום, על כל דבר.
- ג'ט לג למערב זאת חרב פיפיות. אם נוסעים לנסיעת עבודה או לימודים זה נפלא כי אתם רעננים על הבוקר. אם נוסעים כדי לנוח בבוקר ולצאת בערב זה פחות מתסדר, במיוחד עם שני ילדים שהשעון הביולוגי שלהם חזק מהחיים עצמם.
- אין כלים חד פעמיים ברב המקומות במקסיקו, בעיני זה מהמם. ברור לי שזה נובע מכח עבודה זול ששוטף מלא כלים, אבל זה עדין מהמם. חזרתי לארץ וקניתי סט רב פעמי למפגשים ופיקניקים. מודה ששאר האמהות בגן צחקו עליי.
- בטיסות של יונייטד בעידן טרום קורונה - אם תבקשו יפה בסוף הטיסה יתנו לילד לראות את תא הטייס, והוא אפילו יקבל "כנפיים".
