יום 27
גם ביום שנסענו הלאה ממואב קמנו מוקדם, התארגנו בזריזות והיינו לפני 8 על הכביש. הפעם עצרנו לקנות קפה ודונאטס בעיירה. אחרי שעה וחצי של נסיעה כשהילדים התעוררו סופית עשינו עצירה לארוחת בוקר. אחרי העצירה נסענו עוד 3 שעות ברצף בנופים הנפלאים של יוטה עד לברייס. ברייס הוא אחד הפארקים היפים שהיינו בהם, נוף מדהים ומיוחד מאוד. חנינו בכניסה לפארק והשתמשנו בשאטל. עברנו ב-Bryce Point, Inspiration Point, Sunset and Sunrise points. בין 2 מהנקודות הלכנו חצי שעה על שביל ה-rim המאוד יפה. הפארק נמצא בגובה של 2700 מטר והיה קר וקצת מושלג ומגניב מאוד. לא הצלחנו לשריין מקום לינה בפארק אז נסענו לזאיון באותו יום. בדיעבד לגמרי הייתי מוצאת חניון קרוב לברייס, נשארת לישון שם ומקדישה עוד כמה שעות לטייל באיזור המופלא הזה.
את מקום הלינה לזאיון לעומת זאת הצלחנו לשריין בדיוק שבועיים מראש. בזאיון יש שני חניונים - Watchman בו ההרשמה נפתחת 6 חודשים מראש והיה כבר מלא לגמרי עד שנזכרנו. ו-South Camp שבו ההרשמה נפתחת שבועיים בדיוק מראש. ונסגרת תוך רבע שעה בד"כ. פה יש סרטון מצוין של בחור שמסביר מה צריך לעשות כדי שזה יצליח לכם - עשינו הכל לפי ההוראות שלו ברמות שלא יביישו חמ"ל מודיעין והצלחנו לשריין 3 לילות.
כשעוברים בין ברייס לזאיון בקרוואן, חשוב לשים לב שעוברים בתוך הפארק במנהרת Mount Carmel. המנהרה נבנתה לפני מאה שנה ולא באמת בנויה לקרוואנים. על מנת לא לסכן את התנועה בנתיב השני, כשמגיע קרוואן הפקחים בשני צידי המנהרה עוצרים את התנועה הנגדית ונותנים רק לכם (ולמי שמאחוריכם) לעבור. השירות עולה 15$ אותם משלמים בכניסה לפארק ואז מקבלים אישור מעבר למנהרה. אם הרכב שלכם גבוה מ13 פיט או ארוך מ40 פיט (טרייל נגרר מעל 50 אורך כולל) לא תוכלו לעבור כלל וצריך להשתמש בכניסות האחרות. נקודה חשובה היא ששירות הפקחים עובד רק עד שעה מסוימת, צריך לבדוק באתר הפארק מראש, אנחנו ידענו שאנחנו צריכים להגיע למנהרה עד 19:00 ואיך אמרה הפקחית בשער הכניסה ב18:35 - "Go straight to the tunnel! No lollygagging!" וזה דווקא חבל כי הצד המזרחי של זאיון שונה ומיוחד, אבל אין בו חנייה בשיט בטח לא לקרוואן. פעם הבאה.
החניון בזאיון נמצא בתוך העמק, כמה דקות הליכה ממרכז המבקים, צמוד לנחל ולמסלולי הליכה. לגמרי שווה את ההתעסקות של להזמין אותו מראש. למרות שאני חייבת להודות שדווקא בזאיון, אם לא הספקתם לשריין לינה בתוך הפארק עצמו, העיירה ליד (ספרינגדייל) היא מאוד קרובה ויש בה שאטלים לפארק והרבה אפשרויות לינה. עשינו סיבוב במסלול ליד הנחל, הדלקנו מדורה, אכלנו סמורס ונהננו מהנוף.
יום 28
עשינו יום טיולים בפארק. בבוקר עלינו ב-Kayenta Trail היפה מאוד עד לאיזור ה-Emerald Pools. הן יותר חומות מאשר בצבע ירוק אבל הנופים היו נחמדים מאוד. הפארק עמוס בצורה משוגעת וזו אפילו לא העונה. אחרי הצהריים פנינו למסלול ה-Riverside Walk בו הולכים ליד הנחל בקצה הקניון. בסוף המסלול מתחיל מסלול ה-Narrows המפורסם והמומלץ. גם פה בזמן תכנון הטיול עברה בי מחשבה שאולי בכל זאת נעשה אותו, כאן יש הסבר מפורט איך אפשר לעשות את זה בקיץ/תחילת סתיו עם ילדים. אבל שוב המציאות דפקה בדלת, הזכירה לי שטמפרטורת המים עכשיו היא 3 (!) מעלות, מהירות הזרימה לא סבירה בעליל ואלה לא תשרוד את זה. מי שכן אגב עשה את המסלול הצטייד בעיירה ליד בציוד בידוד מיוחד למים הקפואים, המידה הכי קטנה היא בערך לגיל 9-10. פעם הבאה, יחד עם מסלול ה-Angels Landing שמומלץ מגיל 12.
יום 29
יצא יום באסה, יש גם כאלה :-)
דמיינתי יום עם מסלול מגניב, צהריים מגניבה בפאב המקומי שנהננו בו אתמול וטיול אופניים מגניב. בפועל מסלול ה-Watchman הוא לא עילוי, היה נחמד אבל לא מעבר. בדיעבד הייתי עושה את Scout Lookout. במסעדה היו קצת עצבים משפחתיים שצפויים לצוץ בטיול כל כך ארוך, וטיול האופניים היה כשלון מזעזע. לא היה להם tag along לאלה ולמרות שהיא כבר יודעת לרכב בלי גלגלי עזר, אחרי עשר דקות של רכיבה היא מצאה את עצמה בשיח ומאז סרבה בתוקף להמשיך.