אנחנו מטיילים עם משפחת זמיר עוד לפני שבכלל היינו משפחות. כבר לפני 15 שנה טיילנו יחד בנחלים ועשינו קמפינגים. ואז נולדו לנו במצטבר 5 ילדים והתחלנו לטייל ביחד, לפעמים רק טיול קצר אחה"צ בפלמחים קרוב לבית ולפעמים כמה ימים מגניבים במדבר או בצפון. אחרי עשרות טיולים בארץ החלטנו שהגיע הזמן לעשות מעשה ולתכנן טיול משפחות כמו שצריך בחו"ל. חיפשנו יעד נוח עם טיסה ישירה וקרובה והרבה טבע מרהיב, אוסטריה נבחרה.
סרטון 1, סרטון 2, הסרטונים מובילים לרילז באינסטגרם, תגידו אם זה לא עובד לכם.
איפה: פלכאו וקפרון, אוסטריה.
מי: אורי (43), מירי (39), דניאל (10), אלה (7). משפחת זמיר עם 3 ילדים בגילאי 7-11.
מתי: 15-25.8.2023
יעד טיסה: מינכן.
כמה:
- טיסה עם לופטנזה שהוזמנה יותר מחצי שנה מראש עלתה כ-550 דולר לאדם, בכל זאת סוף אוגוסט זה לא זמן זול לטוס בו.
- מוקסי מינכן - מלון בשדה התעופה ללילה ראשון עלה 172 יורו והיה סבבה. נקי, מרווח, שאטל חינם הלוך ו10 יורו חזור (להשכרת רכב) ומלא משחקים בלובי שהילדים נהנו מהם בזמן שחיכינו שאורי יחזור עם הרכב בבוקר.
- דירת לונה בפלכאו - 3160 יורו לשתי משפחות ל6 לילות. היה ממש מוצלח, 3 חדרי שינה עם שירותים ומקלחת בכל חדר, מטבח מאובזר, שולחן אוכל גדול ופינה בסלון. נופים יפים ורחוב צדדי שקט, 3 דקות נסיעה מהסופר. יש מסעדה חמודה ששייכת למתחם ואכלנו בה לילה אחד, והכי חשוב - כביסה חינם!
- דירת קיצשטייהורן בקפרון - 930 יורו למשפחה אחת ל3 לילות. היה נקי וחביב, אם כי באופן כללי פחות התחברתי לאווירה בקפרון, מצד שני הקרבה לאטרקציות באיזור מאוד משמעותית.
- מסעדות - למשפחה יצא החל מ40 יורו לאוכל מהיר ועד 150 יורו לארוחה שווה עם אלכוהול וקינוחים. בגדול אכלנו בחוץ בערך אחת ליומיים.
- סופר - כ-300 יורו לכל התקופה לכל משפחה.
- אטרקציות - רכשנו כרטיס זלצבורגלנד (SC) ל6 ימים ב270 יורו לארבעתנו, יצא משתלם ומפקס. היו מעט אטרקציות נוספות שעשינו שלא היו כלולות בכרטיס - לאקי פליצר (34 יורו לכולנו), מייסי פליצר (48 לכולנו), גו קארט (82 לכולנו), כדורגל גולף (39 לכולנו), מוזאון המדע במינכן (31 לכולנו), סכרי קפרון וקיצשטייהורן היו כלוללים בכרטיס קפרון שקיבלנו ממקום הלינה.
- השכרת רכב - 750 יורו ל10 ימים. דלק 200 יורו.
- אגרות כבישים - 10 יורו לוינייטה (מדבקה לכבישי אגרה באוסטריה שתקפה ל10 ימים). ביום שנסענו לאיטליה שילמנו 19.5 יורו על מנהרת אגרה.
- חניה - לשים לב איפה צריך, יצא לנו כמה עשרות יורו סה"כ על חניה לאורך הטיול, הכי יקר היה כמובן במינכן.
מסלול:
-
יום 1 -טיסת צהריים ולינה בשדה
-
יום 2 -נסיעה ממינכן לפלכאו, לאקי פליצר
- יום 3 -נקיק ליכטנשטיין, רכבל ווגריני גרפנברג, אלפנתרמה גסטיין
- יום 4 - מסלול Alpinsteig Holl, גו קארט בהרים, גולף כדורגל
- יום 5 - מגלשת אבטנאו, מפלי גולינג, טירת וורפן, אקווה זלצה
- יום 6 - ההר של בובי, תרמה אמדה
-
יום 7 - האלשטאט, אגם גוסאו
-
יום 8 - כביש גרוסגלקנר כולל עצירה בגן החיות
-
יום 9 - קיצשטיינהורן וסכרי קפרון
-
יום 10 - גיחה לאיטליה לפגוש חבר יקר (קונטינה דאמפרצו)
- יום 11 - מינכן
סיפור מסע (הלנקים מובילים לנקודות ציון בגוגל מפות):
יום 2
לקח שעתיים לקבל רכב עם תורי ענק בשדה התעופה, יצאנו רק לקראת הצהריים. עשינו עצירה קצרה במקדונלדס בדרך וקנינו וינייטה (מדבקה לכבישי האגרה באוסטריה). הגענו אחה"צ לפלכאו וקפצנו ללאקי פליצר, מזחלת הרים חביבה, לא מאוד ארוכה. אורי היה תקוע מאחורי ילדה צעירה שנסעה ממש לאט ודניאל נכנס בי מאחור, אז לא שיא הכיף, אבל בסה"כ בסדר. יש ליד המגלשה הרבה מתנפחים שהילדים נהנו לשחק בהם.
יום 3
בבוקר הלכנו לנקיק ליכטנשטיין (כלול בSC), הגענו קצת לפני עשר וכבר השתרך תור ארוך מאוד לכניסה. בזכות הזלצבורגלנד כארד יכלנו לעקוף את התור ולהיכנס ישר פנימה. נקיק יפה ומרשים, הרבה מדרגות.
אחרי הנקיק נסענו לרכבל גרפנברג ואגריני (כלול בSC החל מ12:00 בצהריים). באוסטריה יש מלא רכבלים שבכלל נועדו לסקי בחורף, אבל ביולי-אוגסוט עושים להם הסבה וזה הופך למתחם שעשועים ענק לילדים על הר. הנוף מדהים, המתקנים מושקעים, ויש גם מסעדה חביבה לארוחת הצהריים. היה חם בטירוף ולא מעט הליכה אבל נהננו מאוד. אהבנו במיוחד את טרמפולינת הפרה הענקית שהילדים ביקשו לעלות עליה שוב ושוב. בכניסה לרכבל מקבלים כרטיסיה עם שאלות ואם עונים על כולן מקבלים מתנה בסוף. הילדים שלי תמיד אוהבים מטרות בחיים וזה עבד מעולה.
התלבטנו לאיזה תרמה ללכת בסוף היום, יש הרבה תרמות שכלולות בכרטיס SC, אחת המומלצות היא אלפנתרמה שהיא די רחוקה מאיפה שהיינו. בחרנו בכל זאת לסוע לשם, חששתי שהמים בתרמה של ואגריין יהיו קרים והילדים לא יהנו. בדיעבד היה עדיף ללכת לואגריין - הבנתי שביום חם ממש נעים שם, ושיש מגלשות כיפיות. באלפנתרמה היה נעים וחמים אבל אין מספיק אבובים והילדים היו די מבואסים מהמקום.
יום 4
ממש מוקדם בתכנון הטיול שמנו עין על מסלול ה"wild water" שיש מעט מאוד המלצות של ישראלים עליו אבל המעט שהיו גרמו לנו להבין שזה בול בשבילנו. מתחילים מלטפס כמה מאות מדרגות על הר בצמוד למפל יפיפה, הילדים ספרו פטריות כל הדרך והנוף היה משגע, לקח לנו כשעה להגיע לראש המפל. משם ממשיכים למסלול שכולל גשר תלוי מרשים ומתנדנד מאוד ואחריו כמה וכמה סולמות, היה קשוח ומגניב ולקח עוד כשעה. בסוף הגענו למסעדת הרים והתפנקנו עם בירות וקינוחים. ליד המסעדה יש אגם יפיפה ועוד מפל מרשים. חזרנו לחניה בדרך יער 4X4 קלה להליכה אך חסרת נופים, הירידה הייתה קלה ולקחה לנו 45 דקות. המסלול המדויק נקרא Alpinsteig Holl והיה אחד הדברים המוצלחים שעשינו בטיול. מומלץ בחום אם הילדים שלכם מסוגלים לעלות את הארבל ולקנח בנחל תמר באותו יום, זה לא מסלול פשוט.
המשכנו לגו קארט הסמוך. עולים ברכבל ויורדים במכוניות 4X4 קטנות. מודה שלמרות ההמלצות על המקום, אני חששתי מאוד ופעמיים החלקתי לשולי הכביש, מדובר באטרקציה יקרה מאוד (80-100 יורו למשפחה) ולדעתי נהננו יותר במזחלות הרים שם יורדים מהר יותר ומרגישים בטוחים יותר.
סיימנו את היום בגולף כדורגל, קונספט נחמד של גולף עם חורים גדולים ובמקום כדורי גולף ומקלות בועטים בכדורגל, מודה שהמשפחה שלי מיצתה את הסיפור אחרי 8 מתוך 18 החורים אבל לחובבי כדורגל נראה לי ממש מוצלח.
יום 5
התחלנו את היום במגלשות אבטנאו, הן כלולות בכרטיס זלצבורגלנד ועמוסות בהתאם. הגענו חצי שעה אחרי הפתיחה ולא היה תור. מבין 3 מזחלות ההרים שעשינו בטיול הכי אהבתי את זו. למרות ששמעתי שקטלביץ עוד יותר מוצלח אך לא עשינו אותו. בסבב הראשון אורי ואלה שוב נתקעו אחרי מזחלת איטית אז בלי להתבלבל סיכמנו שיעשו שוב (בתשלום) והפעם השניה הייתה מוצלחת מאוד.
משם נסענו למפל גולינג, חניה בתשלום, כניסה חינם עם כרטיס זלצבורגלנד. מפל יפה, לא המון הליכה.
המשכנו לטירת וורפן, הוספנו עוד 22 יורו למשפחה כדי לחסוך חצי שעה של עליה ברגל ובמקום זה עלינו במעלית. הסיור המודרך במצודה מוצלח ומומלץ, יש מדריך אודיאו בעברית וגם גרסא מיוחדת לילדים (אני מניחה שהיו בה פחות דיונים על עינויים וחגורות צניעות). מופע העופות הדורסים השאיר טראומה לחלקינו כשגילינו שמשתמשים בפגרי אפרוחים במופע...
סגרנו את היום באקווה זלצה, כלול בכרטיס, יש מגלשה אחת, הילדים נהנו, מקום לא עמוס ונוח.
יום 6
בטיולים ארוכים חשוב לעשות הפסקות, אז אחרי כמה ימים של יקיצה מוקדמת ומלא אטרקציות אמרנו שנאט את הקצב. נתנו לילדים לישון וב-11 הגענו ל"הר של בובי" שנקרא גם Grünwaldkopfbahn או Obertauren chairlift, כלול בSC. אנחנו היינו שם בערך 4 שעות, מומלץ לקנות ב3 יורו בכניסה כרטיסיה לילדים אותה מפנצ׳צ׳ים ב8 אתרים בהר ומקבלים מתנה בסוף. מקבלים עם הכרטיסיה גם כדור עץ קטן שמגלגלים אותו בכמה תחנות בהר, הילדים נהנו מאוד. יש סירות משוטים, פדאלים, רכבל פתוח, סאפ ונוף מהמם.
אחרי שסיימנו בהר קפצנו למפל יוהאנס הסמוך. חניה חינם בשולי הכביש, הליכה קצרה עם הרבה מדרגות ואפשר לעמוד מאחורי המפל המרשים.
משם המשכנו לתרמה אמדה, פארק מים מוצלח שקרוב לפלכאו. היא כלולה ב-SC ונחשבת עמוסה מאוד. אנחנו לא הרגשנו עומס מיוחד, הבנתי שזה יותר בולט בימים גשומים כשאין אופציות אחרות. ניצלתי את העובדה שאני עוד לא זקנה מידי עם התוויות נגד ועשיתי את המגלשה המפחידה, זאת שהקרקע נשמטת תחת רגליך, תכלס היה מגניב. כולנו נחבלנו מהמגלשה עם ה"קערה" - משהו שם במבנה לקוי... הילדים נהנו ממגלשת הסללום הסטנדרטית, מבריכת הגלים ומהמקפצות.
יום 7
הזהירו אותנו שוב ושוב ושוב שאם רוצים ללכת להלשטאט צריך לבוא מוקדם, כי העיירה לא בדיוק חובבת תיירים ולא באמת משקיעה בחניה או שאטלים, אז אם מגיעים אחרי שעה מסוימת פשוט אין מקום בחניונים בעיר. ואז או שמחכים שמישהו יפנה מקום בחניון, או שמוותרים. אז קמנו מוקדם וב7:30 כבר היינו בדרך להלשטאט. עיירה עם מראה קסום שייתכן והייתה ההשראה לארנדל מלשבור את הקרח. הגענו, היה מקום חניה, עשינו סיבוב עם הצילומים האיקוניים על האגם והכנסיה, עיירה באמת מאוד יפה. סגרנו פינה של מאפים ומזכרות והמשכנו הלאה לאגם גוסאו.
כשהגענו לגוסאו, חניה לא היה. אורי הוריד אותנו ליד המסעדה והלך לחפש חניה במורד ההר ולעלות הכל חזרה ברגל בחום. התחלנו מלעלות ברכבל שכלול בSC, הנוף יפיפה, יש במעלה הרכבל גם מסלולי טיולים ומסעדות אבל אנחנו ירדנו חזרה ועשינו סיבוב סביב האגם. היה יום חם מאוד, הילדים ואורי קפצו למים להשתשך. האגם מאוד יפה והסיבוב נוח וקל. בסוף הסיבוב ראינו פינוי מוסק של מטייל מאחד ההרים מסביב, היה קצת מגניב ולא נעים באותו זמן. בסוף הסיבוב לקחנו טייק אווי מהמסעדה וישבנו בכיף על שפת האגם עם הנקניקיות קארי והצ'יפס.
יום 8
יום מעבר למקום הלינה החדש שלנו בקפרון. ניצלנו את היום לדרך גרוסגלוקנר שתחילתה נמצאת בסמוך לקפרון והנסיעה בה לקחה לנו את כל היום. זאת דרך אלפינית שנחשבת לאחד ממוקדי התיירות המרכזיים של אוסטריה, יש בה 11 עצירות עם מסעדות, גני משחקים, מוזאונים, הסברים בטבע ובעיקר נוף משגע. עצרנו בתחנות 1,4,5 ו-11. הכניסה לדרך כלולה בSC. היה מוצלח ויפה מאוד, בתחנה האחרונה היינו הכי הרבה זמן וגם עשינו טיול צד קטן למפל בדרך למטה. כשחזרנו לכניסה עצרנו במתחם. יש שם מסעדה, לונה פארק קטן שמופעל על יורואים שהילדים עפו עליו וגן חיות קטן ומקסים שגם כן כלול בכרטיס. היינו שם עוד שעתיים.
יום 9
קיבלנו את כרטיס קפרון ממקום הלינה שהקנה כניסה חופשית בין היתר לקיצשטיינהורן ולסכרי קפרון, אטרקציות יקרות בדרך כלל שלא נכללות בזלצבורגלנד כארד.
קיצשטיינהורן הוא הר בגובה של 3200 מטר שעולים כמעט עד לפסגה שלו בשרשרת של 4 רכבלים. יש איזור מזחלות שלג שהילדים נהנו בו מאוד, הגענו מוקדם לפני שהיה עמוס. משם עלינו ברגל לעמדת תצפית יפה מאוד, ועברנו במנהרה לאיזור המרכזי וההכי גבוה. בסה"כ חוויה מוצלחת ושווה. בדרך למטה עצרנו בתחנת ביניים לארוחת צהריים נחמדה. הילדים שיחקו במגרש משחקים ליד. כל הקונספט של מסעדות בהרים עם מגרש משחקים לילדים לגמרי שולט באוסטריה.
משם נסענו לסכרי קפרון, חונים בחניון קומות גדול (ככל שחונים בקומה גבוהה יותר, ככה עולים פחות אח"כ במדרגות, אבל זה באמת לא כזה קריטי). משם לוקחים אוטובוס, מעלית רכבל ענקית ועוד אוטובוס. במעלית הענקית הבנו שדווקא קריר פה למעלה, ומסתבר שאת המעילים השארנו באוטו. כשהגענו לסכר היתה רוח, גשם וקפוא ממש. אלתרנו מה שאפשר וברחנו אחרי כמה דקות להתחבא מהגשם. מבואסים, תכננו לחתוך מיד למטה באוטובוס הבא אבל האוטובוסים היו מלאים, אז חיכינו. ובינתיים הגשם הפסיק, והשמש יצאה, ואמרתי - יאללה בואו נזרום למסלול הליכה. עשינו את "שביל העשבים" המומלץ שיורד במורד ההר לתחנת אוטובוס נמוכה יותר. טיול מקסים עם נופים משגעים ורעש מפלים מכל כיוון.
את היום סגרנו במגלשת מייסי פליצר, היה כיף ומוצלח, יש שם גם משחקים ומגלשות בתשלום.
יום 10
בדיוק בתקופה שאנחנו היינו באוסטריה, חבר יקר מסן פרנציסקו היה בצפון איטליה. אז עשינו את הדבר ההגיוני היחיד ונסענו כל אחד 3-4 שעות לכיוון כדי להיפגש באמצע בקורטינה דאמפרצו. קפצנו לתצפית יפה על שלושת הפסגות המפורסמות באיזור, וסיבוב קצר ליד אגם עם נוף מרהיב של הדולומיטים. משם עלינו ברכבל ה-Tofana. בעצירה הראשונה אכלנו בבר יין מצויין, עם גינת משחקים כמקובל. היה ממש כיף לשבת עם חברים בזמן שילדים משחקים בחוץ בנוף משגע. משם המשכנו בעוד שני רכבלים, כמעט עד לפסגה. היו נופים מרהיבים ועשינו סיבוב קצר, העליה לפסגה עצמה נראתה אפשרית אבל לפי ההנחיות דורשת ציוד טיפוס ולא מתאימה לילדים. התחיל לרדת גשם בדיוק כשהרגשנו שכבר די מיצינו את ההר וירדנו חזרה ברכבלים לעיירה. עשינו סיבוב ברחוב הראשי של העיירה הקטנה והבורגנית להפליא ואכלנו קפה וקינוחים במאפייה מוצלחת. משם היה לנו רבע שעה לחזור לאוטו והתחיל לרדת מבול מטורף. המטריות לא באמת עזרו והיינו ספוגים במים עד שהגענו לאוטו. נפרדנו מהחברים שלנו ונסענו 3 שעות חזרה לקפרון.
משפחת זמיר ניצלה את היום למסלול עשרת המגלשות, מפל קרימל והבריכה בזל-אם-סי, סיפרו שהכל היה ממש מצויין.
יום 11
בלילה כשחזרנו לקפרון ועשינו סדר בתיק גילינו שהדרכון של אורי עבר סוג של מרינדה במי גשם והיה לחלוטין לא בר שימוש. עם הרבה חרדה הלכנו לישון בידיעה שלמחרת במקום טיול בנקיק זיגמון טון ואגם קלמזה שתכננו ליום האחרון של הטיול אנחנו נסע על הבוקר למינכן כי שם יש קונסוליה שתוכל לעזור עם הדרכון. ארזנו את הכל ויצאנו מוקדם בבוקר למינכן (שעתיים וחצי נסיעה). בשעה שהקונסוליה נפתחה הרמנו טלפון, הם היו מקסימים ויעילים ואמרנו שינסו לסדר את העסק מרחוק בלי שנצטרך להגיע לקונסוליה עצמה להנפיק תעודת מעבר, אבל שאורי ידאג בינתיים לתמונות ספורט ושנהיה בסביבה במינכן. חיפוש זריז בגוגל והגשם שירד עלינו כיוונו אותנו למוזאון הדויטש שהוא מוזאון חלל ומדע מוצלח מאוד. בילינו כמה שעות בתצוגת החלל ובמשחקי החשיבה, הילדים מאוד נהננו וממש לא הרגישו שהיום הוא לא כמו שתכננו. חזרו אלינו מהקונסוליה עם חדשות טובות שהכל סודר ואכן בבידוק הדרכונים בשדה היה לאיש העתק של הדרכון המקורי ומכתב הסבר מהקונסולית, ונתנו לנו לעבור עם הדרכון ההרוס, ממש הופתענו לטובה מהיעילות. הטיסה התעכבה אבל עברה אח"כ בסה"כ סבבה והגענו הביתה מותשים אך מרוצים אחרי טיול מוצלח מאוד. אגב טיפ - לחזור בשישי זה רעיון מצויין כי אז יש את שבת ליקיצה מאוחרת, כביסה ומנוחה :-)
